בעד ונגד שיטת הזכיינות

בעד ונגד שיטת הזכיינות

שיטת הזכיינות היא שיטת ניהול עסקי מופלאה כשהיא מתנהלת באופן נכון. היא מעניקה יתרונות רבים לזכיין ולחברה המזכה ולא בכדי היא צברה תאוצה והתפתחה בקצב מהיר בשנים האחרונות.

יתרונותיה והתמורות שהיא מאפשרת לחברה המזכה:

  • מכירת הזיכיונות וגביית התמלוגים מהזכיין מאפשרת לרשת משאבים לפיתוח וניהול הרשת.
  • הזכיינים יהיו בדרך כלל חדורי מוטיבציה ורצון להצליח שכן יש להם אינטרס משותף להצלחה עם הרשת.
  • הרשת מחלקת את הסיכון של פתיחת סניפים חדשים עם הזכיינים ובכך מקטינה את סיכוייה להפסד. הרשת גם מחלקת בהוצאה הכספית עם הזכיין ובכך מצמצמת עלויות.
  • הרשת עוסקת יותר בניהול והזכיינים אחראים על תפעול הסניפים כך שתפקידה מתרכז בפיתוח אסטרטגיה, שיווק לסניפים ובקרה.
  • החברה המזכה יכולה להקים רשת הפצה גדולה מבלי להתחייב להשקעה גדולה בתהליך ובעוד היא משקיעה בהתרחבות, זכייניה עוסקים בהתמודדות עם הלקוחות ובתפעול הסניפים.

יתרונותיה והתמורות שהיא מאפשרת לזכיין:

  • הזכיין זוכה ליהנות מההצלחה העסקית של החברה המזכה מבלי לעמול קשה על השלב הראשון של הלמידה והכרות הלקוחות. בעצם הזכיין חוסך לעצמו תשומות ומשאבים בהשקעה הראשונית ונהנה מהמותג המצליח של הרשת מבלי שהשקיע בקידומו ובפיתוחו בשלב הראשון.
  • הזכיין מקבל מהרשת את הידע שנצבר בה והיא מעניקה לו שירותי ניהול, תמיכה והדרכה.
  • הזכיין מצמצם את הסיכון שלו ומגדיל את סיכויי ההצלחה משום שהוא משתמש בידע וכלים המצויים ברשת ובמותג מצליח.

עם זאת, לא הכול ורוד וישנם אתגרים הכרוכים במימוש שיטת הזכיינות עבור הזכיין כמו גם עבור החברה המזכה.

חסרונות שיטת הזכיינות עבור החברה המזכה:

  • תפקוד לקוי של זכיין עלול להסב נזק רב למוניטין של חברה ושל זכיינים אחרים ברשת ואפילו להביא לקריסת הרשת.

חסרונות שיטת הזכיינות עבור הזכיין:

  • עצמאותו של הזכיין מוגבלת והוא נדרש לפעול לפי נהלי הרשת והבלעדיות על קבלת ההחלטות נמצאת בידי החברה בלבד.
  • לחברה יש לשיטה מלאה ובלעדית על שירותים, מחירים, מוצרים והוצאות הזכיין. ואילו הזכיין נדרש לפעול על פי דרישות הרשת ולקבל אישור לכל שינוי שהוא מבקש להכניס.

חסרון נוסף של שיטת הזכיינות, הפוגע בשני הצדדים, הינה העובדה כי אין חקיקה בישראל בענף הזכיינות ומערכת היחסים בין הזכיין לחברה המזכה מתבססת בעיקר על חוק החוזים וחקיקה בנושא הקניין הרוחני. הצורך בחקיקה משרת את שני הצדדים משום שיסדיר את יחסיהם ויעגן אותם במסגרת חקיקה רלוונטית. כל עוד אין חקיקה בענף הזכיינות הפסיקה המשפטית בתחום מהווה גורם מכריע וכיום היא מסמנת מגמה בה אין לזכיין ולמפיצים מעמד של בעלי זכות קניין של ממש בזיכיון וזכותם נחשבת זכות חוזית בלבד.